גז"ד שנפסק לעובד בשירות הציבורי יבוטל בגין דיון במותב חסר

1.        לפני ערעור על גזר דינו של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה, אשר ניתן  כנגד המשיב בהרכב חסר של שניים מתוך שלושת חברי המותב - עו"ד י' תלרז - אב"ד ומר ד. מוקדי.

           בגזר הדין, הטיל בית הדין על המשיב אמצעי משמעת של נזיפה בעקבות הרשעתו בעבירות משמעת שונות לפי סעיפים 17(1),(2) ו-(3)לחוק שירות המדינה (משמעת) תשכ"ג-1963.

           המדינה מערערת בפנינו על גזר הדין, ובפיה שתי טענות חלופיות: ראשית, לגישתה, גזר דין שניתן בהרכב חסר של שניים מתוך שלושת חברי המותב לוקה בפגם מהותי, ולכן הוא בטל מעיקרו. לחלופין, אם תידחה טענתה זו, מערערת המדינה על קולתו של אמצעי המשמעת שנגזר, ומבקשת להחמיר באמצעים שיוטלו על המשיב, בשים לב לעבירות בהן הורשע.

2.        המשיב, מר יואל חסון, שימש במועד הרלבנטי יועץ ראש הממשלה לפניות הציבור. הוגשה נגדו תובענה משמעתית, ובה שלושה אישומי משמעת:

           על פי עובדות האישום הראשון, בחודש נובמבר 2002 שלח המשיב כ-2,500 מכתבים אישיים לחברי ליכוד חדשים שנבחרו למרכז הליכוד, כאשר על המכתבים מתנוסס סמל המדינה, ומוטבעת בהם הכותרת "משרד ראש הממשלה" בעברית ובאנגלית. מתחת לסמל המדינה נכתב "יועץ ראש ממשלה לפניות הציבור" בעברית ובאנגלית. בפתח המכתב, כתב המשיב כי הוא ביקש מראש הממשלה לשחררו מתפקידו כדי שיוכל להתמודד לכנסת במשבצת הצעירה של הליכוד. בכתב מודגש הוסיף המשיב וכתב:

"לפיכך הנני מודיע לך על כוונתי להתמודד לכנסת ברשימת הליכוד, במשבצת הצעירה. כמתמודד צעיר וחדש אני זקוק לכל סיוע אפשרי מחברים כמוך, הרואים חשיבות בהזרמת "דם חדש" בעורקיה של תנועת הליכוד".... "חשוב לי להפגש איתך ולקבל את תמיכתך כדי לקדם את תנועת הליכוד ולחזק את אחיזתנו בציבור".

           על המכתב חתם המשיב, וציין את תואר תפקידו כ"יועץ ראש הממשלה". למכתב צורף כרטיס ביקור אישי, עליו מוטבע סמל מדינת ישראל, ומתחתיו מופיע הכיתוב "משרד ראש הממשלה - יואל חסון - יועץ ראש הממשלה לפניות הציבור". בכרטיס הביקור נרשמו כתובת, מספרי טלפון ומספר פקס במשרד ראש הממשלה, שם כיהן המשיב בתפקידו.

           בשל מעשיו המתוארים, הואשם המשיב בכך שעשה שימוש שלא כדין בסמל המדינה ובתואר תפקידו בדרך שיש בה כדי להטעות את מקבלי המכתבים לחשוב כי הוא פועל מטעם המדינה, בשם ראש הממשלה ובתיאום עימו, בענין פנייתו לחברי המרכז, וזאת כדי לקדם את מטרותיו הפוליטיות והאישיות.

           באישום השני, הואשם המשיב בכך שסמוך לחודש ספטמבר 2003 שלח המשיב 2,500 כרטיסי ברכה לשנה החדשה, כאשר על גבי כרטיסי הברכות הוטבע סמל המדינה, ובצידו הופיע הכיתוב "לשכת ראש הממשלה - יועץ ראש הממשלה לפניות הציבור".

           על פי עובדות האישום השלישי, בחודש אוקטובר 2003 השתתף המשיב בחוג בית שערך מועמד לראשות עירית דלית אל-כרמל לקראת הבחירות לרשויות המקומיות. במהלך הכנס, נשא המשיב את דברו בשבח המועמד, והשמיע אמירות בעלות תוכן פוליטי-מפלגתי.

           בשל המעשים המתוארים בשלושת האישומים שפורטו לעיל, הואשם המשיב בעבירות משמעת על פי סעיפים 17(1), (2) ו-(3) לחוק המשמעת.

3.        בית הדין למשמעת הכריע בהרכב מלא בדינו של המשיב, והחליט לזכותו מהאישום השלישי, ולהרשיעו בשני האישומים הראשונים.

4.        במועד מאוחר יותר, התקיים דיון בבית הדין למשמעת לצורך הכרעה באמצעי המשמעת שיש להטיל על המשיב. בדיון נכחו רק שניים מחברי המותב, מאחר שד"ר עמיקם צווייג, חבר המותב, לא יכול היה להשתתף בדיון מחמת מחלה. הדיון התקיים איפוא, בהרכב חסר, בהסכמת המשיב ותוך התנגדות התביעה. בית הדין גזר את דינו של המשיב בעקבות אותו דיון, והטיל עליו אמצעי משמעת של נזיפה, כשגזר הדין נכתב וניתן בהרכב חסר של שני חברי המותב בלבד.

5.        התביעה עתרה לבית הדין למשמעת לביטול גזר הדין שניתן בהרכב חסר. בית הדין דחה את הבקשה, בקובעו כי בסמכותו ליתן גזר דין במותב חסר. בנימוקיו, הסביר בית הדין כי חבר המותב, ד"ר צווייג חלה באופן קשה ומצבו הרפואי לא איפשר את המשך השתתפותו בהרכב, ולא איפשר אף היוועצות עימו. בית הדין התייחס לסעיף 6(ג) לחוק המשמעת, הדן בהרכב חסר, ופירש אותו כמאפשר ליתן גזר דין בהרכב חסר כאשר נבצר מאחד מחברי המותב להשתתף בדיון. הוא ייחס משקל גם להסכמתו של המשיב למתן גזר דין בעניינו בהרכב חסר, וציין כי עמדת המדינה פוגעת בציפייה הלגיטימית שלו לסופיות הדיון בעניינו.

6.        המדינה מערערת על החלטה זו, כמו גם על אמצעי המשמעת שנגזר.

           אשר למתן גזר דין בהרכב חסר, טוענת המדינה כי מהלך זה הינו פגום, ומביא לתוצאה כי גזר הדין שניתן בטל מעיקרו מחמת חוסר סמכות. סעיף 6(ג) לחוק המשמעת מכיר בחריג המאפשר דיון חסר בישיבה של המותב, אך אין הוא מתיר מתן הכרעת דין ומתן גזר דין בהרכב חסר. הסכמת הנאשם למתן גזר דין בהרכב חסר אין בה כדי לרפא את הפגם המהותי שנפל בהליך, שכן החוק אינו מתיר מתן הכרעה שיפוטית בידי בית דין למשמעת בהרכב חסר, גם אם הוא מאפשר קיום ישיבה בהרכב חסר, בהתקיים תנאים מסוימים המפורטים בחוק. לעמדת המדינה, הצורך במתן הכרעה שיפוטית בהרכב מלא מתבקש גם מטיבו של ההליך המשמעתי, ממעמדו של בית הדין, בפניו מתנהל ההליך שהוא מעין-פלילי, ומעוצמת תוצאותיו של הדיון המשמעתי והשלכותיו האפשריות על מעמדו והמשך תיפקודו של עובד הציבור במסגרת השירות הציבורי. אין הרי הכרעה במותב חסר כהרי הכרעה במותב שלם, שבו יכולים חברי המותב לשכנע זה את זה ולהשתכנע זה מזה; יתר על כן, במותב בית הדין למשמעת ניתן ייצוג לסקטורים שונים, הרלבנטיים להליך המשמעת. בהעדר ייצוג לאחד הסקטורים, לוקה ההכרעה השיפוטית בחסר. ההקפדה על קיום הכרעה שיפוטית במותב שלם מתחייבת לא רק בשים לב לזכויות הנאשם אלא גם בהתייחס לאינטרס הציבורי הכללי בקיום הליך משמעת תקין.

7.        לגופו של גזר הדין, טוענת המדינה כי אמצעי המשמעת שהוטלו על המשיב לוקים בקולא יתירה, שאינה משקפת מסר מתאים לציבור ולעובדי המדינה בדבר הפגם הטמון בשימוש בתוארי משרה ומשרד של עובד מדינה לצורך קידום אינטרסים פוליטיים אישיים. הסדרי המשמעת בשירות המדינה, כפי שבאו לידי ביטוי בדינים השונים, נועדו להבטיח את מעמדו הא-פוליטי של השירות הציבורי, ולבצר את מעמדו כשירות חסר פניות השולל קיום זיקה בין עובד הציבור למערכת הפוליטית (בג"צ 1757/95 נאוה ארד נ' יו"ר הכנסת, פד"י נ(1) 573, 588; עש"מ 5/86 ספירו נ' נציבות שירות המדינה, פד"י מ(4) 227). המשיב בהתנהגותו חרג באופן בולט מכללי המשמעת המהותיים בתחום זה, ואמצעי משמעת שהוטל עליו, שהסתכם בנזיפה בלבד, אינו הולם את חומרת החריגה. יצירת זיקה אסורה בין התפקיד בשירות המדינה לבין אינטרס פוליטי של העובד, מצדיק החמרה באמצעי המשמעת לשם שמירה על תיפקודו התקין של השירות ומניעת פוליטיזציה במערכותיו. המדינה הוסיפה ובקשה כי אם תידחה בקשתה להצהיר על בטלותו של גזר הדין של בית הדין למשמעת, יש, למצער, להחמיר באמצעי המשמעת שהוטלו על המשיב, ולהעמידם על נזיפה חמורה, הפקעת משכורת קובעת, והורדה בדרגה אחת למשך חצי שנה.

8.        טוען המשיב כי בדין ובהלכה הפסוקה ניתנה הכרה נרחבת לדיונים של בתי דין למשמעת במערכות שונות בהרכבים חסרים, ובענין זה ניתן שיקול דעת לאב בית הדין להחליט אם קיים צידוק לקיום דיון בהרכב חסר. הוא סוקר דברי חקיקה שונים, ומגיע למסקנה כי אין הסדר חקיקתי אחיד בתחום ההרכבים החסרים בטריבונלים השונים. בנסיבות מקרה זה, נבצר מחבר המותב בבית הדין למשמעת להשתתף בדיון בשל מחלתו ואשפוזו, והוחלט שלא לצרף חבר חדש, ולקיים את הדיון בהרכב חסר. לפיכך, התקיימו התנאים הנדרשים לדיון בהרכב חסר, כאמור בסעיף 6 לחוק המשמעת. כן טוען ב"כ המשיב בשפה רפה כי גם אם שגה בית הדין במתן גזר הדין בהרכב חסר, יש לקיימו על פי עקרון "הבטלות היחסית", שכן ההליך שהתקיים לא הסב עיוות דין למשיב. הוא הסכים למתן גזר דין בהרכב חסר, וטען כי דוקא החזרת הענין כיום לבית הדין לדיון חוזר היא שעלולה לפגוע במשיב פגיעה לא ראויה.

9.        לא למותר לציין כי, עובר לדיון בערעור, פרש המשיב משירות המדינה, ושוב אין הוא נמנה על השירות הציבורי. המדינה מצידה עומדת על הערעור, הן בשל החשיבות העקרונית שהיא רואה בו, והן בשל הרלבנטיות של גזר הדין בהליך המשמעת גם מבחינת האפשרות כי בעתיד המשיב יבקש שוב להימנות על השירות הציבורי.